home
about
gallery
teachers
contact
print
Revisions
Buying
rashi
העשרה למורים: מידע מקיף על הרקע לקושי, הסיבות לבעיה, דרכי הפתרון וחשיבות הלימוד. הוספנו מידע לגבי תלמידים מתקשים ולקויי למידה.

כתבה: א' קוזין

במסגרת עבודתי כמאבחנת דידקטית ובמהלך הנחיית מורים ומורות בחינוך הרגיל והמיוחד, הופתעתי ממספרם הרב של התלמידים (גם בוגרים יותר, ואפילו מבוגרים!) שאינם קוראים ומבינים כראוי את פירוש רש"י וכתוצאה מכך הם אינם מדביקים את קצב הלימוד בכיתה.

הקושי נובע מארבע סיבות עיקריות:

1. משום שאותיות כתב רש"י אינן מוּכַּרות להם די הצורך.

2. משום שאינם מפיקים משמעות מפירוש רש"י כי אינם מוּדעים לסגנון הכתיבה בפירושו של רש"י – הכולל מושגים, מילים מקוצרות, מורכבות תחבירית, ראשי תיבות וכן ציטוט פסוקים המשולבים בפירושים, ולכן אינם מבינים כהלכה על מי או על מה מדובר (נושא), מה נאמר עליו (נשוא) ואל מה מתייחסת הפעולה (מושא).

3. מכיוון שאינם מזהים את הקשיים בדברי המקרא אותם מפרש רש"י ולכן מתקשים בהבנת התירוץ - הפירוש.

4. לעתים הסיבה היא חסר ברכישת אסטרטגיות (דרכי חשיבה והבנה) יעילות להבנת מילים קשות ברש"י. (נושאים אלו מוסברים בהרחבה במדריך למורה המופיע בדף העשרה למורים).

הסיבות לקשיים בקריאה ובהבנה של פירוש רש"י במערכת החינוך

ייתכן שהקושי הרוֹוח ברכישת קריאה טכנית של כתב רש"י, נובע מהקניה בלתי יסודית של מיומנות הקריאה בכתב רש"י במוסד החינוכי (אולי משום שחלק מציבור התלמידים תופס בקלות יחסית את ההבדלים החזותיים, כלומר, הכרת צורת האות. ועקב כך נגרמת למורה תחושה שחבל להקדיש זמן יקר ללימוד נושא 'קל' ו'פשוט' כל כך. יש שיאמרו: "כיצד לימדו אותנו והפנמנו מיד בלי לעשות מזה עסק?". לאמִתו של דבר, לא כולם רכשו את הקריאה בפירוש רש"י בקלות, גם בדור הקודם...).
הקשיים בהבנת פירוש רש"י נובעים לרוב מחוסר באסטרטגיות יעילות להבנת פירוש רש"י השונה בסגנונו וברמתו מטקסטים המצויים לילדים בגיל זה.
לעיתים דרך ההוראה שגויה מכיוון שאינה מקנה את דרכי ההבנה בצורה מדורגת ולכן התלמיד אינו מפנים את הנלמד בצורה טובה.

1. כתב חדש ומבלבל, כתיבה מקוצרת, רמה לשונית גבוהה:

הקושי בקריאת פירוש רש"י נובע מכך שמדובר בכתב חדש, לא מוּכּר שחלק מהאותיות בו דומות ויזואלית (בעלות מראֶה דומה) לאותיות אחרות בכתב המרובע, לדוגמא ם ס, דמיון זה גורם בלבול אצל ילדים רבים.
הקושי גובר בגלל הצורך לקרוא כתב זה ללא ניקוד ובמיוחד מכיוון שפירוש רש"י כתוב בסגנון מקוצר,  במילים מקוצרות, בראשי תיבות וברמה לשונית גבוהה והתלמיד נאלץ להתמודד עם מִשְׁלָב לשוני גבוה פי כמה מזה שבטקסט סיפורי התואם את רמתו. ולכן ההישענוּת על מְעַבֵּד הַהֶקְשֶׁר (המסייע להבנת המילים הקשות מתוך העניין, תוך הישענות על המידע שהתקבל מקריאת הקטע) אינה יעילה די הצורך בעבורו בזמן קריאת פירוש רש"י.

2. קישור תבניות המילים החדשות לקודמות

הקושי העיקרי בקריאת כתב רש"י באופן יעיל ובקצב מספֵּק, נובע מכך שתבניות המילים בכתב רש"י אינן קיימות בנתיים ב"מחסן המילים שבמוֹחַ" כמו בכתב הרגיל (ובמילים מקצועיות: אין יִצּוּג אוֹרְתוֹגְרָפִי מתאים של המילים הללו בלקסיקון המנטלי), כתוצאה מכך, הקורא שאינו מיומן מפענח בקצב אִטי בכל פעם את מה שהוא קורא. (לדוגמא, המילה 'זיתים' בכתב רש"י קשה לזיהוי אצל קורא זה לעומת 'זיתים'). לכן, כאשר עובדים עם התלמיד רק על ההבדלים החזותיים בין האותיות, רכישת מיומנות הקריאה בכתב רש"י תארך זמן רב או לא תסייע כלל. הסבר מקיף יותר מופיע בהמשך המדריך, בפרק שני סעיף 4.

3. סגנון הבנה שונה:

קשיים נוספים שתלמידים נתקלים בהבנת הפירוש, נובעים הן מכך שרש"י הקדוש כתב את פירושו באופן של ציטוט ופירוש, ציטוט ופירוש (כלומר, הקריאה בפירוש היא על סמך מה שקראו בחומש והיא אמורה להיעשות בסמיכות למקור-הפסוק, כך שנוצר קישור בין הפסוק לפירוש). סגנון קריאה זה יוצר אצל הקורא הצעיר קושי בהבנה על מי או על מה מדבר רש"י, והן מכיוון שהתלמידים מתקשים בזיהוי הסיבה (הקושי) בגללה רש"י פירש את העניין. ההבנה הבסיסית שפירוש רש"י הוא התירוץ לקושי בדברי המקרא, הכרחית להבנת הפירוש. בפרק שלישי בחוברת ישנו תרגול מתאים לתחומים אלו. 

(בטקסטים רגילים מחפש הקורא את המידע בשורות שהוא קורא (או בין השורות), ובפירוש רש"י חיפוש המידע החסר נעשה בפסוק. הקורא המתחיל שאינו מיומן נתקל במידע חסר המוביל לחוסר הבנה.
מכיוון שרש"י הקדוש הוא פרשן, כתיבת פירושו נעשתה באופן של ציטוט ופירוש, ציטוט ופירוש - תמיד בהתייחס לפסוקי החומש, לדוגמא כאשר כתוב בפסוק: "לך לך... אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א). מפרש רש"י: "אשר אראך: לא גילה לו הארץ מיד, כדי לחבּבהּ בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור". לא כתוב בַּפֵירוש מי לא גילה, ולמי לא גילו.
לוּ היה זה משפט בטקסט שאינו פירוש, היו כותבים את כל המידע: "הקב"ה לא גילה לאברהם את הארץ (א"י) מיד, כדי לחבבה בעיניו..." – כלומר, על התלמיד להפנים שקריאת פירוש רש"י צריכה להיעשות תמיד תוך קישור לחומש, רק כך יהיה לו כל המידע ויוכל להבין על מי או על מה מדובר.)

כאשר יש קושי לתלמיד בקריאת פירוש רש"י ובהבנת תוכנו, הלימוד נראה לו קשה, בלתי אהוד ואפילו מאיים (אין מדובר בתלמידים הנחשבים לקויי למידה). עניין זה קריטי, במיוחד משום שהבנת פירוש רש"י היא המפתח ללימוד התנ"ך על כל חלקיו.

כמעט מיותר לתאר את הרגשתו של תלמיד שאינו מסוגל להדביק את קצב הלימוד של כלל תלמידי הכיתה בגלל עניין שהיה ניתן לפתרון על ידי לימוד מקדים, יסודי ונכון של נושא זה.

הקשיים עלולים ללווֹת את התלמיד עוד רבות בשנים. בשלב ראשון, הקריאה הטכנית של הכתב הלא מוּכּר, קשה לתלמיד ומבלבלת אותו ולכן הוא קורא באופן שגוי. כתוצאה מכך נפגעת גם הבנתו את הנקרא ברש"י. באם מתקשה גם בהבנת דברי רש"י, הקושי גובר, נוצרים הקשרים מעוּותים בין הנושאים שנלמדו והפער בין התלמיד לחומר הנלמד, הולך וגדל משום שבינתיים הכיתה מתקדמת ... כך נוצר קושי מקיף יותר, וחבל! אמנם בימינו מודפסים חומשים שפירוש רש"י מופיע בהם באותיות דפוס רגילות, אולם שימוש קבוע בחומש כזה לא יפתור את הבעיה הכוללת: השימוש יוצר תלות בסוג מסוים של חומשים והוא מגביל מאוד את המשתמש בו, כן גם הסיוע הוא זמני ונקודתי, וחוסם בפני התלמיד את האפשרות לקרוא בכתב רש"י לכשיזדמן חומש כזה לידו, כשיגיע ללימוד גמרא או כשיתבקש להביא לכיתה ספר מהוצאה מסוימת בגלל סיבות דידקטיות או אחרות, (כן נראה כי שימוש מתמיד בחומשים אלו יקשה על התלמיד לעבור בשלבּים הבאים לקריאת כתב רש"י).

אין צורך להכביר מילים על אודות החשיבות החינוכית-לימודית העצומה שבעמידתם של כל תלמיד ותלמידה בקצב הלימודים.

בדרך כלל הפער אינו מצטמצם מעצמו ללא עבודה יסודית, (גם לא במשך השנים). נוצר מצב שבגינו לא יוכל התלמיד להשתלב בהמשך בתחום חשוב ועיקרי נוסף והוא: לימוד הגמרא.
בלימוד זה, מלבד פירוש רש"י, כתובים פירושים נוספים בכתב רש"י, הקושי מתעצם ומשמעות החסר הגדול בשליטה במיומנות חשובה זו מוכפלת.
גם הבנות במוסדות החינוך נדרשות לעיון מתמיד בכל חלקי התנ"ך ובעיה זו נוגעת אף להן.

 

בגלל סיבות כִּבדות משקל אלו, חשוב מאוד להקנות באופן יסודי את הקריאה הטכנית בכתב רש"י, את סגנון הקריאה ואת דרכי ההבנה המתאימות במיוחד לפירוש.

ניתן לעשות זאת בעזרת חוברת זו, הכוללת הקניה מסודרת, הבנויה באופן מדורג וחוויתי, שתביא את התלמידים בס"ד לרכישת מיומנויות חשובות אלו.

מטרת השיטה היא לסייע להקנייה יעילה ומהירה של הקריאה בכתב רש"י.
התלמידים מגיעים לקריאה יעילה של כתב רש"י תוך עשרה שיעורים!
(מדובר על קריאה של כתב רש"י בטקסטים סיפוריים. לאחר העבודה על הקריאה בכתב רש"י במסגרת טקסט סיפורי ישנו תרגול על הקריאה בפירוש רש"י במקביל להקניית מיומנויות ואסטרטגיות ההבנה כמוסבר בפרק שלישי).

חיזוק ה"זיהוי האורתוגרפי" על ידי מציאת מילים מן הטקסט בתפזורת מילים:

במהלך רכישת הקריאה בכתב רש"י בעזרת טקסטים סיפוריים, מוצגות בפני התלמיד מילים הכתובות בכתב רש"י מנוקד ומתחת לכל מילה מופיעה מילה זהה בכתב רגיל. כן מוצגת תפזורת מילים בכתב רש"י לא מנוקד. המטלה היא קריאת המילים הכתובות בכתב רש"י מנוקד, חיפוש וסימון המילים בכתב רש"י בלתי מנוקד בתפזורת המילים (מומלץ לסמן במדגש).

הסבר הרציונל (הרעיון העומד מאחורי השיטה):

במוח של כל אחד מאִתנו נמצא מחסן מילים ושמו "הלקסיקון המנטלי".זהו מאגר מידע מילולי (הנושא מידע על מילים).
הלקסיקון בנוי כמו רשת של מידע, כאשר לכל מילה יש מקום וייצוג מִשל עצמה.
המילים שאנו קוראים מספר פעמים נכנסות ללקסיקון ונשמרות שם, ולכן, כאשר אנו קוראים ונתקלים במילה שנמצאת כבר בלקסיקון, איננו צריכים לפַעְנֵחַ אותה בתהליך אִטי, אלא אנו מזהים בדרך כלל מיד את המילה.
מסיבה זו, קורא ותיק ומיומן קורא במהירות רבה, ואילו קורא מתחיל או מתקשה אינו מזהה את רוב המילים באופן מִייָּדִי, אלא מפענח אותן באִטיות: וזאת מכיוון שהמילים הללו עדיין אינן נמצאות בלקסיקון. (זוהי אחת הסיבות האפשריות לאִטיות בקריאה גם של כתב רגיל.)
כאשר אנו לומדים סוג כתב חדש, המילים בכתב החדש אינן נמצאות במקום נפרד בלקסיקון, אלא כל מילה שאנו קוראים אמורה להתמקם במקום של המילה הזהה הכתובה בכתב המרובע הרגיל. לדוגמא: המילים: שלום. שלום. שלום. - בכל סוגי הכתב- רש"י, דפוס וכתב יד) נמצאות בלקסיקון תחת אותה כותרת: שלום, אף על פי שהן רשומות בסוגי כתב שונים.
לכן, כאשר המוח מזהה את תבנית המילה (ובמונח מקצועי: "זיהוי אורתוגרפי"), וקיים קשר יציב וחזק בין תבניות המילים הכתובות בסוגי כתב שונים, מקשר הקורא במהירות בין מה שקרא בכתב החדש למילים הנמצאות אצלו בלקסיקון, זו הסיבה שלאחר חיזוק הזיהוי האורתוגרפי משתפרות היעילות והמהירות של הקריאה בכתב חדש.

זוהי בעצם מהות הקושי ברכישת כתב רש"י המלווה את הקורא המתחיל ואחת ממטרות החוברת: יצירת ייצוג אורתוגרפי של מילים בכתב רש"י בלקסיקון המנטלי.
פעילות זו מסייעת להגיע למטרה על ידי קריאת המילה בכתב רש"י מנוקד ובכתב רגיל וחיפוש אותה מילה בתפזורת המילים תוך מאמץ לשמור את המילה על כל מרכיביה בזיכרון, עד לסימונה. בחלק מהסיפורים ישנה פעילות שונה ברמת מילה, אך המטרה זהה.

 

קשיים אפשריים והצעות לפתרון בתלמידים מתקשים ולקויי למידה

מטעמי נוחות הנכתב הוא בלשון זכר אך הפנייה היא לשני המינים כאחד.

לתשומת ליבכם, ישנם פתרונות המתאימים לקשיים כלליים בקריאה.

מרבית התלמידים הלומדים בעזרת החוברת רש"י קל לקרוא ולהבין, אינם נתקלים בקשיים ב"ה. מכיוון שהלימוד בעזרת החוברת,  יעיל, מהיר, ממוקד ומפחית קשיים.

התלמיד ממשיך לטעות גם לאחר התרגול בחוברת באחת האותיות מתוך תשע האותיות השונות בצורתן מהאותיות בכתב הרגיל.
  • ניתן לתת רמז חזותי (סימן), לגבי הצורה החיצונית של האות.
  • יש לתרגל לפי הצורך על ידי קריאת טקסט סיפורי הכתוב כולו בכתב רש"י מנוקד.     התלמיד יסמן לפני הקריאה את האות שטועה בה. הקריאה כרגיל לפי ההוראות     במדריך למורה, בפרק שני. (קריאת הטקסט הסיפורי לאחר הדגשת האות)
  • כשינון: מומלץ לשחק במשחקים המצורפים תוך התמקדות באות הנדרשת. 
מחליף בין שתי אותיות דומות (כגון ס-ם).
  • יש לתרגל ולתת סימן רק לאחת האותיות. אין לתת רמז חזותי (סימן) לשתי האותיות שהתלמיד טועה בהן. התרגול על האות השנייה ייעשה לאחר שהתלמיד שולט בקריאת האות הראשונה.
קורא כראוי מילים, מזהה את אותיות כתב רש"י, אך  מתקשה לקרוא משפטים או סיפור בכתב רש"י. 
  • בִּדקו האם התלמיד קורא כראוי משפטים וטקסטים בכתב רגיל.
  • אם אינו קורא כראוי ובני גילו קוראים טקסטים בשטף, מומלץ לפנות לאבחון דידקטי לשם בירור מקור הקושי והתאמת דרכי עבודה יעילות. כן ניתן להתייעץ עם מורה מתקנת לגבי הקשיים בקריאה.
  • אם התלמיד קורא כראוי משפטים וטקסט בכתב רגיל, ניתן לתרגל שוב קריאה בכתב רש"י במילים בודדות בעזרת המשחקים המצורפים. יש להקפיד שבזמן המשחק התלמיד יקרא את המילים (ולא רק יתבונן בתמונות).

לא קורא במדויק טקסט מנוקד.

 

  • כדי לבדוק האם ובאיזו מידה שוגה התלמיד בקריאה, תנו לו לקרוא טקסט המתאים לגילו כאשר לפניכם מונח טקסט זהה. סמנו בטקסט המונח לפניכם את שגיאותיו (תוך כדי הקריאה). מובן שיש לעשות זאת בצורה נעימה ובלתי מבקרת.
  • באם התלמיד שוגה במידה רבה, מומלץ להתייעץ עם מורה מתקנ/ת לגבי הקשיים בקריאה ובמידת הצורך לפנות לאבחון דידקטי לשם בירור מקור הקושי והתאמת דרכי עבודה יעילות

 

קורא במדויק טקסט סיפורי,  אך אינו קורא במדויק  בחומש או בכתב רש"י מנוקד.
  • בִּדקו כיצד התלמיד קורא מילים שאינו מכיר או מילות תפל (מילים לא אמִתיות), אם אין הוא קורא אותן כראוי יתכן שקריאתו מתבססת על הֶקְשֶׁר בלבד ויש צורך שייבדק על ידי מורה מתקנ/ת מקצועי/ת או מאבחנ/ת דידקטי/ת כדי לבחון האם הקידוד הפונולוגי מבוסס כראוי או את הסיבה לעיכוב הדיוק בקריאה.
לא מבין כראוי את מה שקרא גם בטקסט סיפורי ברמת גילו.
  •  חשוב לשלוח לשיעורי הוראה מתקנת לשם הקניית אסטרטגיות יעילות להבנת הנקרא.

מבין את מה שקרא רק בטקסטים סיפוריים ולא בחומש  או בפירוש רש"י (מנוקדים) גם לאחר העבודה והתרגול בפרק שלישי.

  • נסו לאתר על ידי תרגול קצר של כל חלק בנפרד מהחלקים בפרק שלישי. אם ישנו תחום מסוים שהתלמיד לא הבין כראוי, תַרְגלו עוד עד להפנמה.
  • כאשר הקושי בהבנת החומש או הפירוש  מתמשך, מומלץ לפנות למורה מתקנ/ת או במקרה הצורך לאבחון דידקטי.
מוסח רבות מן הגירויים השונים בזמן הלימוד או אינו מיישם כראוי את מה שלומד.
  • יש לדאוג לסביבת עבודה שקטה ונקייה מגירויים שתסייע לתלמיד ללמוד ביישוב הדעת, כגון שולחן ריק, דלת סגורה וכדומה.
  •  יש לערוך שיחת בירור עם המורה ועם ההורים, כדי לבחון האם גם בשאר מקצועות הלימוד או בחיי היום - יום בבית תפקודו זהה.
זוכר את מה שלמד במספר שיעורים אך נראה לאחר מכן ששוכח. הדבר חוזר ונשנה לעתים קרובות.
  • יש לערוך שיחת בירור עם המורה ועם ההורים כדי לבחון האם גם בשאר מקצועות הלימוד או בחיי היום - יום בבית תפקודו זהה.
  • אם כן, מומלץ לפנות לנוירולוג כדי לבחון את מצב הקשב והריכוז.
אינו מקשר בין פירוש רש"י לפסוקים בחומש, אינו מבין על מי או על מה מדובר בפירוש אף לאחר התרגול על פתיחת קישוּריוֹת בפרק שלישי.
              
  • הַסבירו שוב את הצורך לקשר בין הפירוש לפסוק (ההסבר מופיע בפרק שלישי, בדפי העבודה לתלמיד).
  • תַרגלו עוד בנושא זה, בתוך החומש. (יש הנמנעים מלכתוב בתוך החומש, ניתן לכתוב גם בדפים.)
  • מומלץ לבחור בתחילה פסוקים ובהם סיפור המוּכּר לתלמיד, או ספרו לו בקצרה את תקציר העניין לפני התרגול.
  • בִּדקו האם יש קשיים בהבנת הנקרא באופן כללי. אם כן, פנו למורה מתקנ/ת כדי לקבל סיוע בקושי זה.
   

 

 מורים יקרים.

אם הנכם מעוניינים במאמרים נוספים או מידע נוסף, תוכלו לכתוב לנו בדוא"ל kishurim100@gmail.com

ניתן לכתוב לנו גם דרך אתר זה (לחצו על קישור זה צור קשר).

נשמח לעמוד לעזר

up
כל הזכויות שמורות לכישורים הוצאה לאור kishurim100@gmail.com
fusion-studio.co.il